retina surgery
ניתוחי רשתית
קצת רקע
הרשתית הינה הציפוי הפנימי של חלל העין ומהווה את הרקמה העצבית של העין אשר מקבלת אספקת דם עשירה וזאת בכדי לשמור על תפקודה החשוב של יצירת התמונה. אם משווים למצלמה, הרי שהרשתית הינה ה"פילם" של המצלמה.
ברפואת עיניים קיימות מחלות רשתית אשר הפתרון היחיד עבורן הינו פתרון כירורגי ניתוחי.
ישנן פתולוגיות אשר מהוות סכנה מידית לראיה ומצריכות התערבות ניתוחית מהירה, לדוגמה הפרדות רשתית הנגרמת עקב קרע ברשתית או חור מקולרי.
ישנן מחלות אחרות אשר אינן מהוות סכנה מיידית לראיה אך לאורך הזמן פוגעות בחדות הראיה ודורשות התערבות ניתוחית, לדוגמה ממברנות/קרומים (Epiretinal membrane) הצומחים על פני הרשתית.
במצבים אלו נדרש ניתוח לתיקון הפתולוגיה.
באילו מקרים נבצע ניתוחי רשתית?
01
ממברנות/קרומים
Epiretinal membrane
ממברנות הצומחות על פני מרכז הראיה (מקולה) ברשתית. מצב זה אינו מהווה סכנה לראיה אך לאורך הזמן עשוי לגרום לירידה בחדות הראיה ולייצר עיוותים בראיה (קווים אשר נראים עקומים). במקרה זה אין סכנה לראיה אך בכדי לנסות ולשפרה, יש צורך בניתוח לקילוף הממברנה.
02
תיקון חור מקולרי
macular hole
חור מקולרי הינו מצב שבו נוצר חור במרכז הראיה (=מקולה) אשר אם לא יטופל, יגרום לירידה הדרגתית בראיה בטווח של מספר שבועות. גם במקרה זה, נדרשת התערבות ניתוחית בכדי לסגור את החור ולמנוע אובדן ראיה בלתי הפיך.
03
הפרדות רשתית
Retinal detachment
הפרדות רשתית נגרמת במרבית המקרים עקב קרע ברשתית אשר מאפשר כניסת נוזל מחלל העין, דרך החור, אל מתחת לרשתית ולגרום לה להתנתק מקירות העין. מצב זה דורש התערבות מיידית בכדי לשמר את הראיה.
04
דימום בחלל הזגוגית
vitreous hemorrhage
דימום בחלל הזגוגית המופיע באופן פתאומי, יכול להיות משני לסוכרת שגשוגית, קרע של כלי דם ברשתית, טראומה ועוד. ישנם מקרים בהם הדימום יספג עצמונית אך במקרים אחרים, יש לבצע ניתוח לפינוי הדימום.
ניתוחי הרשתית נחלקים לשני סוגים עיקריים
ניתוח ויטרקטומיה
מדובר בניתוח עדין ומורכב המבוצע בעזרת מיקרוסקופ בטכניקה מתקדמת. במהלך ניתוח זה מוכנסים מכשירי הניתוח לחלל העין (חלל הזגוגית=vitreous) דרך פתחים זעירים ומתבצע חיתוך ושאיבה זהירה של הזגוגית (הג'ל) הממלא את חלל העין.
בצורה זו, ניתן באופן ישיר לטפל בבעיה שבעין: הצמדת רשתית מופרדת, קילוף רקמת צלקת/ממברנות ממרכז הראיה, פינוי של דימום מחלל העין, טיפולי לייזר או הקפאה לקרעים ברשתית וכו'.
להסרת הג'ל אין תופעות לוואי פרט לכך שניתוח זה מאיץ התפתחות ירוד (=קטרקט). לפיכך, ניתן גם לבצע ניתוח משולב של הסרת ירוד (קטרקט) יחד עם ניתוח הויטרקטומיה. בתום הניתוח במקום הג'ל ניתן למלא את העין באויר / גז /שמן סיליקון בהתאם לפתולוגיה בה מטפלים בניתוח זה.
- ניתוח זה ניתן לבצע בהרדמה מקומית סביב העין בלבד או בהרדמה כללית
- ניתוח זה בדרך כלל אינו מצריך אשפוז וההחלמה ממנו נחשבת קלה ומהירה
שאלות נפוצות
בניתוחי ויטרקטומיה
משך הניתוח עצמו משתנה לפי סוג ההרדמה (כללית או מקומית) וסוג הבעיה בה מטפלים. טווח הזמן של הניתוח נטו נע בין חצי שעה לשעה. לעיתים נעשים ניתוחים משולבים של קטרקט עם ויטרקטומיה ובמקרה זה משך הניתוח עשוי להתארך בעוד כחצי שעה.
ההחלמה מהניתוח יחסית מהירה והמטופל בדרך כלל יכול לחזור לפעילות שגרתית לאחר שבוע ימים. כתלות בסוג הניתוח ומה נעשה בניתוח עצמו, לעיתים ישנן הנחיות מיוחדות לאחר ניתוח כמו שמירה על תנוחת/מנח ראש מסויימת לאחר הניתוח. לעיתים, במידה והושאר גז בעין, ישנה הגבלה על טיסה או נסיעה למקום גבוה מעל פני הים (לדוגמה כמו לירושלים או לחרמון). לאחר הניתוח המטופל יתבקש להרכיב מגן פלסטי שקוף על העין המנותחת וכן לזלף טיפות עיניים בכדי למנוע זיהום או דלקת. הנחיות ספציפיות ינתנו למנותח ע"י הרופא המנתח.
לאחר ניתוח ישנם מספר ביקורת אשר חשוב מאוד להגיע אליהן. בדרך בדיקה ראשונה כיממה לאחר הניתוח, השניה כשבוע לאחר מכן ושלישית כחודש לאחר הניתוח.
למרות שניתוח ויטרטומיה נחשב לניתוח יחסית בטוח, ישנם סיבוכים מסויימים כבכל פעולה כירורגית פולשנית, כמו זיהום, דימום, הפרדות רשתית או עליות לחצים אשר יכולים להוביל לאובדן ראיה מוחלט. למרבית סיבוכים אלו ישנו פתרון טיפולי או ניתוחי אך חשוב לזכור כי מדובר יחסית באחוז נמוך. במעמד הבדיקה הטרום ניתוחית ולאחר קבלת הסבר בעל פה, המטופל יקבל טופס הסכמה לפני הניתוח עצמו לעיון בביתו טרם מועד הניתוח.
דוגמת טופס הסכמה לניתוח להורדה
ניתוחי ויטרקטומיה כלולים בפוליסת הביטוח עם הבדלים קלים בין הפוליסות השונות. לאחר בדיקת התאמה, צוות המרפאה יסייע במילוי הטפסים הרלוונטיים וליווי המטופל מול הגורם המבטח לאורך כל התהליך.
